עדה כרמי מלמד

אדריכלית (נולדה ב-1936)

עדה כרמי נולדה בתל אביב בשנת 1936, בת לדב כרמי – ממעצבי דרכה של האדריכלות הישראלית וחיה כרמי (לבית מקלב). אחות לרמי כרמי, אדריכל אף הוא, ממשיך דרכו של אביו ומפתח התפיסה הברוטאליסטית של שנות ה- 50 בארץ. בשנות נערותה למדה בבית הספר “תל נורדאו”, לאחר מכן ב”תיכון חדש” בתל אביב והייתה גם בתנועות נוער. את ימי הקיץ בילתה בבית סבה וסבתה בירושלים, במה שיקרא לימים “פנסיון כרמי”.

בשנת 1956 החליטה כרמי לנסוע ללמוד אדריכלות בלונדון, בבית-הספר הנחשב לאדריכלות של אגודת האדריכלים (AA). שם, גיבשה את תפיסת האדריכלות האישית שלה. לאחר שהשלימה את לימודיה בשנת 1961, חזרה כרמי לארץ ונרשמה ללימודי אדריכלות בטכניון. במקביל ללימודים בטכניון עבדה במשרד האדריכלות של אביה עד שנת 1965.

בשנת 1966 בעקבות שליחות של בעלה, עמוס מלמד, נסעו כרמי ו-2 ילדיה לפריז, צרפת שם שהו כשנה וחצי. לאחר מכן עברו לארצות הברית, שם נולדה בתה הצעירה. את תקופת שהייתה בארצות הברית העבירה בעיקר באקדמיה, כמרצה באוניברסיטאות יוקרתיות כמו אוניברסיטת ייל, MIT, קולומביה, אוניברסיטת טוליין, ניו-יורק ועוד. במקביל השתלמה אצל האדריכלים רונלדו ג’ורגולה וריצ’ארד מאייר.

בשנת 1986 שבה המשפחה ארצה. עדה ואחיה רמי הגישו את מועמדותם לתחרות בניית בית המשפט העליון בירושלים. השניים זכו בתחרות ועבדו יחדיו על הבניין, שעבודתו הסתיימה בשנת 1993.

בשנת 1994 הקימה את משרד האדריכלות עדה כרמי – מלמד אדריכלים. בין עבודותיה הרבות ניתן למצוא את בניין בית הספר לממשל ובית הספר למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, מרכז מבקרים בגני רמת הנדיב, זכרון יעקב, קמפוס בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון, ו”נחלת ערן” בית חולים שיקומי “עלה נגב”.

במסגרת עבודתה זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס רכטר, פרס אות העיצוב ופרס ישראל באדריכלות בשנת 2007.

במרוצת השנים פרסמה ספרים רבים אודות עבודותיה השונות, ביניהם “אדריכלות בפלשתינה” – א”י בימי המנדט הבריטי, 1948-1917 שיצא בשנת 2011 ומהווה מקור ייחודי למחקר על האדריכלות בפלשתינה בימי המנדט. ב-2018 פרסמה את הספר “אבא שלי, דב כרמי” שמלווה את מקבץ עבודותיו ומורשתו האדריכלית של אביה, דב כרמי.